ברטנורא על משנה מקואות ט׳:א׳

1 אֵלּוּ חוֹצְצִין. חוּטֵי צֶמֶר וְחוּטֵי פִשְׁתָּן וְהָרְצוּעוֹת. שֶׁהַבָּנוֹת מְקַלְּעוֹת בָּהֶן שֵׂעָר שֶׁבְּרֹאשָׁן, וְהֵן מְהֻדָּקוֹת בַּשֵּׂעָר שֶׁבָּרֹאשׁ וּמוֹנְעוֹת הַמַּיִם מִלִּכָּנֵס בַּשֵּׂעָר:

2 שֶׁל צֶמֶר וְשֶׁל שֵׂעָר אֵין חוֹצְצִים. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה בְּשֶׁל צֶמֶר, אֲבָל בְּחוּטִין שֶׁל שֵׂעָר מוֹדִים לוֹ חֲכָמִים, לְפִי שֶׁהַמַּיִם נִכְנָסִים בָּהֶן. וְדַוְקָא חוּטִים שֶׁבָּרֹאשׁ חוֹצְצִין. אֲבָל שֶׁל צַוָּאר, אֵין חוֹצְצִים, שֶׁאֵין אִשָּׁה חוֹנֶקֶת אֶת עַצְמָהּ: